"...והנסיכה חיכתה לו במגדל גבוה ושרה כדי שהוא ישמע
אותה", – אמרה הגננת, וניגבה את הדייסה מהלחי של שירה. "והוא בא?"
"בוודאי שהוא בא. על סוסו הלבן האצילי. והם חיו באושר ועושר עד עצם היום
הזה". הדייסה נגמרה, ושירה המשיכה להביט בצלחת.
היא שרה המון. באמבטיה. חלפו שנים, ואבא המשיך לקרוא לה "הנסיכה
שלי". האביר בינתיים לא הזדרז להופיע. ואז היא נזכרה במגדל...
גלו את ההמשך על החולצה "טירה"... J
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה