13 פברואר, 2018

אני קונה - משמע אני קיים



"אני קונה - משמע אני קיים"

 כמה היה תמים הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט שלא פקפק לרגע בתבונתו של האדם ופסק חד וחלק: "אני חושב – משמע אני קיים". בני האדם בני ימינו היו מאכזבים אותו קלות...

כבר מזמן הפכנו את הרגש לדגל קיומנו, ולמדנו לתת לו דרור בצורות שונות ומשונות. בין הבולטות שבהן, כמובן, השופינג.

תמונת אילוסטרציה: רנה דקארט. מקור: ויקיפדיה

ולא, רובנו לא קונים מתוך תבונה או צורך אמיתי כדי לכסות על "האין". אנחנו קונים מתוך הרצון לשחרר לחצים, להתפנק, להרגיש ולחוות.

בשפה המקצועית קוראים לזה "תרבות הצריכה", והתרבות הזאת מתודלקת על ידי מסעות פרסום, מותגים, תקשורת, אך בסופו של דבר – על ידי השאיפה הבלתי פוסקת שלנו למצב את עצמנו כמוצלחים, מושכים ומיוחדים.

אבל, מה זה אומר "למצב"? מה באמת אנחנו "מתכוונים לומר" באמצעות החפצים שאנחנו קונים? אם ניקח, לדוגמה, את עולם הביגוד, שהוא תחום די זמין לכל כיס – הקניות שלנו מתבצעות על פי מסלול די קבוע: "גיחה לאותן רשתות מוכרות בקניון" – "כוס קפה" – "הביתה".

ובינינו, מה כבר יש לומר באמצעות מלאי די חוזר על עצמו של הרשתות? ההשפעות העונתיות שלהן אחת על השנייה לא מאחרות לבוא לידי ביטוי כמעט בכל קולקציה. גזרה קצת שונה, בשילוב עם בד נחמד – ולרוב, אנחנו יוצאים מרוצים מכך שקנינו משהו מיוחד במינו. אבל, רגע, ברשת ממול "אותה גברת... לבושה קצת אחרת", ואם נסתכל מקרוב – אופס, מסתבר שגם השכנה (או יותר גרוע – העמיתה בעבודה) קנתה דגם דומה או זהה לחלוטין למה שבחרנו. רגע, אז מה בעצם רצינו לומר פה?

תמונת אילוסטרציה: מרכז קניות. מקור: all-free-download.com

זה ש"תרבות הצריכה" הופכת אט אט ל"תרבות השכפולים" ניתן לזהות כבר היום בעין בלתי מזוינת. לא פשוט להיות מקורי מול מדפי הבגדים שנועדו להפצה המונית.

אמנם תהליך התיעוש המודרני בהחלט הוזיל משמעותית את המחירים, אבל לא פעם על חשבון המקוריות. האם זה אומר שכולנו צועדים לקראת עתיד אפרורי שבו נלבש "שטנצים" זולים חסרי אמירה אישית? בחלק מן המקרים זה קורה כבר היום.

אז, מה צריך לעשות מי שרוצה לבטא את עצמו בבגד ולמצוא את "האני" שלא ניתן לשום "קופי פייסט" – "האני" הייחודי כטביעת האצבעות?

וכאן אנחנו חוזרים לידידנו היקר – דקארט – ובאמונתו הבלתי נלאית בתבונתו של האדם. מי שמחפש מקוריות יצטרך להפעיל שיקול דעת ו"לחשב מסלול מחדש".

האם זה אומר שצריך לנסות נתיבי קנייה חדשים כמו אי-ביי, אלי-אקספרס או אמזון? – אמנם אף פעם לא יזיק להשוות ולמצוא ספקים חדשים. אבל, גם זה לא מספיק, כי הזירות האלה עדיין מתווכות בין חברות מסחריות שמשתלטות על הייצור ההמוני (כולל מהמזרח הרחוק) לקהל הצרכנים במערב.

אז, מה הפתרון? הפתרון הוא הדרך: חיפוש מתמיד אחר היוצרים הלא המוניים על פי טעמך האישי. אותם יוצרים שפועלים לפי צו מצפונם, אשר פחות מעורבים בגיבוש מדיניות והאסטרטגיות השיווקיות של גדולי המסחר, ואשר יוצרים מתוך נטיות ליבם ומתוך החיפוש האמנותי הייחודי שלהם.

גם אם המחיר של אמן בודד לא תמיד יכול להתחרות במחירים של הרשתות הגדולות, לפעמים הייחודיות שווה את הבדיקה וההתנסות. בסופו של דבר, אם אנחנו מרבים לקנות לא מתוך צורך "אמיתי" – אולי לפעמים, לשם שינוי, כדאי למצוא פריט שבאמת שווה השקעה.


סטודיו גרפינס

05 פברואר, 2018

חדש! טישרט מעוצב "כמיהה"

טישרט מעוצב "כמיהה" ("Sehsucht")
לחובבי הז'אנר הרומנטי, ולא רק.







סטודיו גרפינס
טישרטים מעוצבים ומתנות מאוירות